ההיבט שיחייב אותך להפוך את חייך למאושרים - חלק 3

"סיפור שנכתב על ידי מישהו אחר, בחיים אבל בחיים לא ייתן לך את החופש להחליט או לפעול לפי רצונך. אתה תלוי בכותב." שגיב מילר.

בואו נצא מנקודת הנחה שאתם הולכים עכשיו ללונה פארק. מישהו בנה אותו, מישהו חשב עליו, מישהו החליט מה יהיה בו ומה יתרחש בו. אתה מקבל את תקציר הסיפור של המקום. מקום צבעוני, מדליק ומהנה, מלא במתקנים, חלקם מסתובבים, חלקם מעיפים וחלקם מפילים. אותם מתקנים מביאים לך תחושת אדרנלין ופרפרים בבטן.
אתה מגיע עם כמה חברים ליום כיף, אבל לפתע באמצע היום אתה מחליט שאתה רוצה לראות בעליי חיים בטבע. ברור לך שאתה לא יכול להנחית פיל לתוך הלונה פארק, וגם אם אתה איכשהו מצליח להביא פיל ללונה פארק, יהיו מספיק גורמים שלא יתנו לך להכניס אותו מכיוון שיש מישהו שאחראי על הסיפור שהוא כתב והוא לא הכליל בו פיל.
זאת אומרת שאתה נמצא בסיפור שכתב מישהו ובאותו סיפור הזה הוא החליט שיהיו בו מתקני שעשועים ולא פילים או כל סוג של חיות מחמד. אתה לא שולט פה. אתה בסך הכל מקבל ערך מאותו בן אדם שכתב סיפור, והסיפור פה הוא לונה פארק. והיופי שבדוגמא הזאת שמדובר בסיפור שנותן לך באמת ערך. ערך חיובי בהחלט למי שאוהב את נושא הסיפור.
אמנם הדוגמא קצת מוקצנת, אבל אני בטוח שאתם יכולים לרדת לסוף דעתי.
עכשיו אני רוצה לקחת אתכם באמת למקום אפל. אולי זה יפחיד אתכם ויזעזע אתכם ממש, אבל ברגע שתבינו שאתם מכירים את כל הסיפור הבא שאני הולך לספר לכם, אתם תחטפו הלם טוטאלי ותאלצו להודות שאתם גם חלק מזה, או מי שלא מודה אז לפחות מכיר את זה...
רק שתדעו שמבחינתי כל הודאה באשמה על לקיחת החלטה שפעלת בה ואתה לא מרוצה ממנה, היא התחלה לסיפור חיים איכותי, חדש ומלא בפוטנציאל מוצלח.
קדימה, נכנסים לאופל... לפחד... למציאות החיים של הרבה מהאוכלוסייה היום...
אז כמו שכבר כתבתי... הרבה מחשבות, פחדים, חשקים ותעתועים לרצון בניית סיפור חיים טוב נמצאים בנו כהיותנו צעירים בתחילת דרכנו. אך כתוצאה מהגורמים המסיחים שהכי קל להאשים, הסביבה והגירויים, נהיה לפתע קשה להחליט עם עצמנו לבד מה הגיוני יותר כדי לפעול להצלחה ואם זה לא נראה מעשה מטופש. נו, טוב, יש סיפור בטוח. סיפור שמישהו פעם כתב ואותו סיפור שוכתב עשרות פעמים בעשרות גרסאות שונות, אך עדיין נשאר אותו סיפור.
לפתע אתה חושב עם עצמך ואומר, אוקיי, אני רואה שכל מי שהלך לפי הסיפור הזה, הוא שורד. יש לו קורת גג, יש לו בגדים, אוכל, שתייה... וזה נראה לי הדבר הכי בטוח בעולם לעשות, כי אף אחד לא יגיד לי אם מה שאני ממש רוצה לעשות הוא מעשה טיפשי או לא. אז אני לא אכתוב את הסיפור שלי ואלך לפי סיפור של מישהו אחר.
שוב אני מדגיש, זה שהנושא נשמע לא טוב, זה לא אומר שאמור להיות לכם נחמד או נעים לקרוא את זה עכשיו. אני מכבד כל עבודה ואת בעליה. מי שרוצה להיות בסופו של סיפור קופאי בסופר כי זה מה שעושה לו טוב וזה הפוטנציאל שבו, אז תעשו את זה בכל הכוח! אם אתם רוצים להיות מוכרים בחנות ספרים כי אתם יודעים שזה הפוטנציאל שבכם, תעשו את זה בכל הכוח! רק מה שאני מדגיש פה שאם אתה באמת רוצה לנצל את הפוטנציאל האמיתי שבך תיאלץ ללכת לפי הדרך שלך, האמונה שלך, התקווה שלך והרצון שלך. אף אחד לא הולך ללוות אותך בדרך הזאת...
כל הדמויות בסיפורי הסרטים, הטלוויזיות והספרים הם נטו במציאותינו הקולות שבראש שלנו בין אם הם טובים היום או לא. קונפליקטים, כל הזמן קונפליקטים. ברגע שאין קונפליקטים בסרט שבחרת לראות, הוא ישעמם אותך עד חירפון.
אז חזרנו לאופל... לסיפור מציאות חיינו בסביבתנו. אותו הבן אדם החליט ללכת על הסיפור הבטוח. הינה אז יש סיפור של מקום עבודה ממישהו שכתב. המקום דואג לכלי שיבסס את ההישרדות שלו, הלו הוא הכסף, וזהו.
יש קורת גג, יש אוכל, שתייה ומקום להניח את הראש. עם הדרך הזאת תמיד הפוטנציאל יבער בך מידי פעם, סיפור החיים שאף פעם לא התפרץ ממך, זה יתבטא במלא ימים שהמקום יחליט לתסכל אותך, לעצבן אותך, לעבוד לפתע על פי איך שנוח לו שתעבוד, ולא משנה כמה תנסה להראות את השקעותייך, רצונותייך ויכולותייך, לא תוכל לחולל שום שינוי בסיפור עקב היותך בסיפור של מישהו אחר, כי אתה, כן, אתה בעצמך לא הוצאת את הסיפור הכי טוב שלך.
וכל תכלית החיים נהיית בסיסית, משעממת, לא מספקת, נסבלת. ובזמן הזה יש אנשים בעולם שמוציאים את הסיפור של עצמם כנגד כל הסיכויים. ויש מספר סיפורים מוצלחים שמצליחים להיכנס ממש לחיינו ולהשפיע עלינו. ממש להיכנס לתודעה שלנו בזמן שאתם בסיפור הבטוח שהוביל אתכם לחיות בסיפור של מישהו אחר. אני אלך על אחד הסיפורים הכי מצליחים כיום, וזה הולך להיות אירוני ומזוויע, אבל אני תמיד מאמין במשפט הבא:

"הרגע הכי אפל בלילה, הוא הרגע לפני עלות השחר." הארווי דנט – "האביר האפל"

אותו סיפור מוצלח הוא הסמארטפון. אותו כלי שנהפך להיות כיום בידי כל אחד, אותו כלי שיש לו את היכולת לספק לך את כל המידע הנחוץ בכל תחום, אותו כלי שאחראי להסחת דעת, אותו כלי שיש בתוכו הכל מהכל על מנת לתקשר עם העולם, להשתעשע ולעבוד בקלות יותר.
עוד נקודה שאני חייב לציין לפני הכל, כדי להכניס אתכם לזירה. אתם נמצאים בתחרות. תחרות עם מתחרה מסוכן. הטכנולוגיה. אותה טכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק כל יום ויום, ואנחנו בני אדם נהיים יותר עצלנים ורוצים את הכל ליד כמה שיותר מהר. בעקבות זאת, הטכנולוגיה מחריבה את המחשבה על השימוש בכלי שאני הולך להעביר בספר הזה, ועוד אירוניה כאן שבזכות הכלי הזה קיימת הטכנולוגיה שהתחילה להתחרות בנו. זה שהיא מתחדשת ונהיית הרבה יותר יעילה טובה, הכל טוב ויפה, אבל ככה האנשים מתנוונים בחשיבתם, כישרונם ויכולתם, וככה הטכנולוגיה משיגה אותם. לצערנו, היא באמת משיגה כעת, אבל השאלה הגדולה אם אתה לפחות מנצל אותה לפני שהיא מנצלת אותך עקב התפתחותה ותוצאה של ניוון בכלים והמחשבה שלך.
אותו הבן אדם בסיפור הבטוח מתוסכל, כל היום בסמארטפון המסיח את המוח ומנוון אותו. הבן אדם מחפש ריגושים לפחות, משהו שיעשה לו טוב, קצת ימריץ אותו. אז פלאי האירוניה הפסיכית, הוא קודם כל ירצה "להתנחם" דרך הרשתות החברתיות לראות מה האנשים שהוא מכיר מספרים לו עכשיו על פי תמונות, סרטונים, שיתופים או סטורי (סיפור) חה. אם הוא יוכל להזדהות איתם בסיפורו או לאכול את עצמו מהאמת או השקר שהם מאכילים אותו בסיפורם.
לפני שאתם מסתבכים לי סופית, אחרי כל כך הרבה נקודות מבט שלי במציאות המזוויעה הזאת, אסכם לכם את זה עכשיו ככה: הבן אדם במקום עבודה שלא מממש את הפוטנציאל שבו מתוך פחד להביע את סיפורו המקורי עקב סיפור בטוח אחר שנכתב ממישהו אחר שכן הביע, ובתוך כל זה, אנשים בעולם כותבים באמת את סיפורם בלי לשים משהו על מישהו, וכדוגמא הסמארטפון הוא כלי שגם מראה לך את הסיפורים המציאותיים והאמיתיים של מכריך וסביבתך. וכל זה מחסל לך את כל הכלים הפנימיים והפוטנציאלים להתממש ולהצליח ואתה הפכת לדמות שולית בסיפור וזה ממשיך עד לניצב.
אני לא רוצה להרחיב ולכתוב עוד על כל הסיטואציה הזאת, כי אני בטוח שיש הרבה דעות לגבי העניין ואתם מבינים לאן חתרנו. בנוסף לא באתי לדכא ולהחריד אתכם. הייתי רק צריך להכווין ולהכניס אתכם למקום הגיוני שממנו תבינו איך יוצאים, או כאלה שעוד לא הגיעו לפרק הזה, אז שתבינו איך לברוח ממנו בזמן, כי בשביל להשקיע בסיפור שלכם אתם צריכים כלים מסיפורים נכונים של אנשים ללא ספק.

"חיים טובים באים מרצף של סיפורים נכונים." שגיב מילר.