אל ארץ אהבתי...

לפני 4 חודשים ילדתי את בתי השנייה אחות לגדגוד, במהלך חופשת הלידה נתבקשתי להגיע אל מקום עבודתי במרכז קטיף בניצן ולספר את סיפורי כצעירה מגוש קטיף לשעבר דרך הפריזמה של ההווה כאמא לשני קטקטים ורעייה...חייכתי, דמעתי, התרגשתי כמו בכל פעם לפני כן שסיפרתי את סיפורי והרבה יותר הפעם כי בחיקי החזקתי את דור העתיד שכולי תקווה שיום יבוא וישוב אל ארץ אהבתי... הנה הקטע המקוצר שהוקרן בכנס קטיף השנתי: